החלטה בתיק ה"פ 58847-01-12

1.                 לפניי בקשה לצו מניעה זמני (במעמד צד אחד) שיורה למשיבים "שלא לעשות פעולה כלשהי העלולה לפגוע בהמשך ההתקשרות שבין המבקשת לבין המשיבים 2-1, בכל הנוגע למתן שירותי הסעות לכפר שאול ולאיתנים, ובמיוחד לא להתקשר בהסכם כלשהו עם המשיבה 4 בעניין זה (או, היה וכבר קיים הסכם כזה, שלא לפעול ליישמו)". בקשה זו הוגשה אמש (30.1.2012) לפני הגשת תובענה וזאת, לפי הנטען, מפאת הבהילות והדחיפות שבעניין, ולמניעת קביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח. 

2.                 זהו, בקליפת אגוז, הרקע לבקשה ותמצית טענותיה של המבקשת: המבקשת,  לדבריה, היא חברה העוסקת במתן שירותי הסעות והיא מעניקה שירותי הסעות למשיבה 1. התקשרותה של המבקשת עם משיבה 1 נעשתה לפי הנטען מכוח זכייה במכרז שפרסמה משיבה 1 בחודש פברואר 2007. בהמשך לזכייה במכרז, נחתם לפי הנטען הסכם בין משיבה 1 למבקשת לתקופה של שנה (נספח א'). על-פי ההסכם, למשיבה 1 ניתנה אפשרות ("אופציה") להאריך את ההסכם לתקופות נוספות בנות שנה (או חלקי שנה), ובלבד שתקופת ההתקשרות הכוללת לא תעלה על ארבע שנים. כלומר, מימוש מלוא האופציות לפי ההסכם איפשר את הארכתו עד ליום 31.7.2011. בבקשה נטען, שהמשיבה 1 האריכה את ההסכם מעת לעת באמצעות הודעות שונות שניתנו למבקשת. עוד נכתב, שבהודעה האחרונה שנשלחה בקשר עם הארכת ההסכם - הודעה מיום 23.10.2011 (נספח ב'2) - הודיעה המשיבה 1 למבקשת על הארכת ההסכם עד ליום 31.1.2012 (הכל מעבר לתקופה המקסימאלית לפי ההסכם). 

3.                 לטענת המבקשת, היא הייתה "סמוכה ובטוחה" שההתקשרות בינה לבין המשיבה 1 תוארך פעם נוספת עד לפרסום מכרז חדש, שלפי הטענה אמור להיות מפורסם בחודש מאי הקרוב (2012). זאת, לטענת המבקשת, בין היתר, על בסיס מצגים של משיבה 1 לפניה. אלא שתקוותיה של המבקשת נכזבו, לדבריה, כאשר לפני ימים ספורים (ביום 26.1.2012) הודיע לה נציג המשיבה 1 כי ההתקשרות תבוא לסיומה ביום 31.1.2012. זאת, להבנתה של המבקשת, על-פי הוראת משיב 3 - החשב הכללי, ובניגוד לרצונה של משיבה 1. המבקשת טוענת עוד, כי נמסר לה שהחשב הכללי מחייב את משיבה 1 להתקשר עם משיבה 4 למתן שירותי הסעה תחתיה. זאת, מכוח זכייה של משיבה 4 במכרז מרכזי לרכישת שירותי הסעות בכלי רכב מסוגים שונים (מכרז פומבי מס' 35/2008) לאזור ירושלים והדרום. המבקשת ציינה, בהקשר זה, שהיא לא השתתפה במכרז זה מכיוון שלא עמדה בתנאי הסף שנקבעו בו.

4.                 המבקשת מוסיפה וטוענת, שהיא הסתמכה על נוהג לפיו הוארך ההסכם עמה מעת לעת ושינתה את מצבה לרעה עקב כך. נטען, כי הודעת משיבה 1 בעל-פה ימים ספורים לפני תום תקופת ההסכם פוגעת בזכויותיה ועלולה לגרום לה נזקים כבדים. הנזקים הנטענים הם, בין היתר, השבתת מספר רב של רכבים המיועדים לשם אספקת שירותים למשיבה 1, והיעדר עבודה לרבים מעובדיה אם תופסק ההתקשרות. על בסיס כל אלה מבוקש צו מניעה זמני שיאסור, כאמור, על פעולה כלשהי שתפגע בהמשך ההתקשרות בין המשיבה 1 למבקשת, ובמיוחד צו שיימנע התקשרות בין משיבה 1 למשיבה 4 בקשר עם שירותי ההסעה שמספקת המבקשת למשיבה 1. 

5.                 לאחר שעיינתי בבקשה לצו מניעה על צרופתיה, נחה דעתי שדין הבקשה להידחות על יסוד הבקשה עצמה, ובלא צורך בתשובה.

6.                 לטענתה של המבקשת, הסעד הזמני דרוש על מנת שלא לסכל את הסעדים שיתבקשו בתביעה העיקרית (שכאמור טרם הוגשה), ובמיוחד את דרישתה להמשך ההתקשרות בינה לבין משיבה 1 (סעיף 26 לבקשה). אלא שעיון בבקשה מעלה שהמבקשת לא ביססה - ולו באופן מינימאלי ביותר - עילת תביעה לאכיפת המשך ההתקשרות עם משיבה 1 - לתקופה שמיום 1.2.2012 ואילך. ראשית, חרף טענות - כלליות ביותר ובלתי מפורטות - למצגים שונים שנטענו בבקשה, בתצהירה של הגב' אופירה (זיוית) יונה שצורף כראיה שנועדה לתמוך בבקשה לצו מניעה זמני, לא נכתב דבר וחצי דבר בקשר עם הבטחות או מצגים של משיבה 1 כלפי המבקשת בקשר עם הארכת ההסכם. מכאן, שלפי הראיות שהונחו לפניי אין יסוד לכאורי לטענת המבקשת להסתמכות על מצגים שנעשו כלפיה בקשר עם הארכת ההסכם על-ידי משיבה 1. שנית, עיון בהסכם שצורף (נספח א') אשר הוארך לכאורה, כאמור בנספח ב'2, מעלה כי זכות הברירה להארכת ההסכם הייתה מלכתחילה של המשיבה 1 (סעיפים 2.2 ו-2.3 להסכם; והמבקשת אינה חולקת על כך (סעיף 5 לבקשה)). עוד עולה מן ההסכם, כי משיבה 1 רשאית לכאורה להודיע בכל שלב של תקופת ההסכם על הפסקת ההתקשרות, וזאת בהודעה מוקדמת של 45 ימים (סעיף 2.4). אם לא די בכך, בסעיף 2.6 להסכם נכתב שבמקרה של הפסקת ההסכם לפי סעיף 2.4, לא תהיינה לקבלן כל תביעות או טענות בקשר עם ביטול ההתקשרות. אכן, תניות אלו שבהסכם סותרות לכאורה חזיתית את טענתה של המבקשת לפיה יש בידיה עילה להארכת ההסכם עם משיבה 1; וראיה נוגדת, לא הובאה, כאמור, על-ידי המבקשת. המסקנה היא, כאמור, שהמבקשת לא ביססה עילת תביעה ולו ברמה המינימאלית ביותר, כנדרש בבקשה לסעד זמני.

7.                 גם במונחי מאזן הנוחות הבקשה אינה משכנעת. לא עלה בידי המבקשת לבסס טענה לנזק משמעותי או בלתי הפיך שייגרם לה אם לא יינתן הצו המבוקש. ראשית, מדובר בהסכם עם גוף ציבורי, על כל המשתמע מכך, ופתוחה הדרך לפני המבקשת לעתור לסעדים כספיים אם יעלה בידה להוכיח את טענותיה בהליך העיקרי. שנית, גם בהקשר זה - של הטענות במישור מאזן הנוחות - התצהיר שצורף לבקשה הוא לאקוני ביותר וללא פירוט מינימאלי. כל שצוין בתצהיר הוא שהפסקת ההתקשרות באופן פתאומי תפגע במבקשת בכך שלא יהיה לה שימוש למספר רב של רכבים שנועדו לצורך מתן השירותים למשיבה 1, וכי עובדים רבים של המבקשת ימצאו את עצמם מחוסרי עבודה. פגיעה זו מוערכת, לפי הנטען, ב"עלויות גבוהות" (סעיף 14 לתצהיר). מעבר לקושי שבהיעדר הפירוט של טענות אלה, קיים על-פניו קושי גם בטענות לגופן נוכח האמור בסעיפים 2.4 ו-2.6 להסכם, שנזכרו לעיל. שלישית, לשיטתה של המבקשת עצמה מדובר בכל מקרה ולכל היותר בטענה להארכת ההסכם לתקופה קצרה, שכן לדבריה מכרז חדש עתיד להתפרסם בחודש מאי 2012. בהקשר זה יצוין עוד, כי העובדה שבכוונת משיבה 1 להתקשר עם הזוכה במכרז החשכ"ל בתום תקופת ההארכה של ההסכם הייתה ידועה למבקשת, לכאורה, לכל המוקדם ביום 23.10.2011. בכך יש כדי ליטול את העוקץ מטענותיה עוד יותר - ולו במונחי מאזן הנוחות. כך, משעה שמן המכתב הנ"ל מיום 23.10.2011 (נספח ב'2) עולה כי בכוונת משיבה 1 להתקשר עם הזוכה במכרז החשכ"ל (אליו היא מחויבת לפי המכתב) לצורך מתן שירותי ההסעות, וכי התקשרות זו התעכבה מסיבות שונות. עוד עולה לכאורה מאותו מכתב, כי הארכת ההסכם הנוספת עם המבקשת היא לתקופת ביניים בלבד, עד שתמומש התקשרות זו עם הזוכה במכרז החשכ"ל - ובלשון המכתב "עד לאישור הזוכה החדש במכרז החשכ"ל, או עד 31.1.2012" (סעיף 4 למכתב). אין אפוא בנימוקיה של המבקשת במישור של מאזן הנוחות, כדי להטות את הכף לכיוון מתן סעד זמני; והדברים מקבלים משנה תוקף נוכח היעדר תשתית ראייתית מיניאלית לביסוס עילת התביעה, ובשים לב ליחסי הגומלין בין רכיבים אלה (ראו למשל, רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (לא פורסם, 6.6.2006)). 

8.                 מעבר לצורך, אציין כי בפיה של המבקשת טענות שונות בכל הנוגע להתקשרות הצפויה הנטענת של משיבה 1 עם משיבה 4. נטען, כי המכרז של החשב הכללי בו זכתה משיבה 4 אינו מתאים לשירות ההסעות אותו מספקת המבקשת למשיבה 1; כי המחירים שהוצעו על-ידי משיבה 4 במכרז בו זכתה, ושלפיהם היא מספקת את שירותי ההסעה, גבוהים באופן משמעותי מהמחירים עבורם מספקת העותרת את אותם השירותים; כי קיים חשש לתיאום מחירים במכרז בו זכתה משיבה 4 וכיוצא באלה. כעולה מן הבקשה, המבקשת פועלת למיצוי טענות אלו באפיקים שונים (נספחים ג'1 וג'2). לעניינו, די לציין כי אין בטענות אלו כדי להשליך על מסקנתי דלעיל נוכח המסגרת הדיונית בה אנו נמצאים - הליך של תובענה אזרחית, על כל המשתמע מכך; וממילא גם לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לתמיכה בטענות אלה.   

9.                 על כל אלו יש להוסיף, כי קיים קושי בסעד הזמני המבוקש עצמו. המבקשת ביקשה, כזכור, ליתן בידה צו זמני שימנע מהמשיבים 3-1 לעשות פעולה שעשויה לפגוע בהתקשרותה עם משיבה 1, ובמיוחד צו שימנע התקשרות עם משיבה 4 או שיימנע את יישומו של הסכם עם משיבה 4 (אם קיים כזה). בכל הנוגע לסעד שעניינו במניעת התקשרות עם משיבה 4, לא ברור תחת איזו עילה מצוי סעד זה - במסגרת ההליך אזרחי הנדון - שהרי המבקשת ממילא לא טענה בבקשה לבלעדיות בשירותי ההסעה למשיבה 1. מכל מקום, דומה שמדובר בסעד שהוא למעשה סעד של צו עשה להמשך ההתקשרות עם המבקשת (דה-פקטו), וזאת בכסות של בקשה לצו מניעה - על כל המשתמע מכך (ראו, ע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ (לא פורסם, 13.12.2005); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית 520 (2009)). גם בהיבט זה קיים קושי בבקשה.

10.            אשר-על-כן, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית. משלא נתבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' בשבט תשע"ב, 31 בינואר 2012 (11:50) בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: